adler - kabakov's shorashim work

 לסבתי קוראים שולמית, כינוי שולה. שם משפחתה הוא יגר, והחליפה את שם המשפחה שלה  לאחר החתונה לאדלר. משמאותו של שם משפחתה הקודם הוא יגר שמשמעותו צייד בגרמנית.

 שמה הפרטי הוא על שם סבא שלה, שקרואו לו שנאור. להוריה קוראים דוד ושושנה. סבתי נולדה ב1.9.1935, היא נולדה בתל אביב וחיה שם (תל אביב) עד היום.  לא באותה דירה כמובן. הסביבה השתנתה בצורה קיצונית מחולות לביניינים. בבייתה דיברו גרמנית אידיש ועיברית. אמא שלה לא עבדה היא הייתה  עקרת בית, ואבא שלה היה היה נהג טרקטור, מנהל עבודת עפר, מומחה לניכוזים. היא גרה בילדותה בדירת שלושה חדרים בכל חדר משפחה הכל משוטף מטבח אמבטיה וכל השאר היא הייתה עדה להפצצות שהאיטלקים הפיציצו את תל אביב, היא אמרה: שחמורים נפלו וילדים מתו.  בייתה נהרס מההפצצות. הם נהגו לאכול בילדותה כדורי גבינה, כפיר וגלידה ויטמן.

חג שסבתי זוכרת הוא ללייל הסדר שהם נסעו לבעת ברנר למשפחתה כדי לחגוג את ערב החג. היא למדה בכיתה א-ג בבית חינוך לילדי עובודים בכיתה ד-ח תל נוררדאו ביכה ט-יב בבית ספר גאולה בגאולה היא למדה מלכה ציור וזמרה אגודת הבריאות היו בודקים שהם אוכלים בצורה מסודרת ונקיה. החברה המשמעותית שלה היא אסתר עולה חדשה שהושיבו אותה ליד סבתי והן עד היום חברות, ואני מכיר אותה. סבתי העבירה את זמנה הפנוי לרוב במשחקים בשכונה. היא הייתה בתנועת הנוער השומר הצעיר בקינג ג'ורג פינת בוגרשוב, הם דיברו על סוציליזם נרקיסיזם, היא התנדבה עם השומר הצעיר במחנות עבודה. היא הקירה את סבי אורי על אונייה שסבתי חזרה מטיול באירופה.

בצבא היא הייתה פקידה בחייל הספקה, בצריפים ובתל השומר תאירך בתולדות המידינה שהיא זוכרת הוא כט בנובמבר 47 שתוכנית החלוקה אושרה. היחסים שלה עם השכנים היו טובים לא משהו מיוחד.היא עזרה במעברות לעזור לעולים חדשים.