adler - kabakov's shorashim work
השמות של אמי: חגית קבקוב שינית את השם משפחה לאחר שהתחתנתנה לאדלר
השם משפחה של אמא שלי מצד אבא הוא קבקוב
השם משפחה של אמי קבקוב או קבקוף המשפחה מוצאה מרוסיה והצאצא הכי קדום של המשפחה שאנחנו יודעים עליו היה רב יש אתר של המשפחה מקור המשפחה הוא עיירה בשם dokshitsy המשפחה מפוזרת בעיקר בארצות הברית קצת באוסטרליה וקצת בישראל . סבא צביקה ז"ל: נולד בתל אביב לאברהם בומה קבקוב בשנת 1928 שפגש בארץ את סבתי אטיה מסטרמן שהגיע מרומניה את השם קבקוב אחד הסבים לקח מתעודה של רוסי על מנת להמלט משירות צבאי כפוי בימיו של הצאר ניקולאי
השם משפחה של אמא שלי מצד אבא ויילר
סבתי רותי נולדה לאברהם ויילר ולנחמה נטי שיינר
מקור שמה הפרטי של אימי הוא מהתנ"ך והוא ניתן לה כי נולדתי בחג החנוכה חגית היא אחת מנשות דוד
המשפחה שלה צביקה רותי הוריי. אחי: עטרה ואסף
המצב המשפחתי של אמא שלי הוא נשואה עם שלושה ילדים
המקצוע של אמא שלי מנכל"ית - התמחות בשיווק
נולדתה ברמת גן ישראל משלישי לינואר 68
לא היה שינוי בשלטון במקום בו גרה אימי
השפה בא אימי דיברה בבית היא עברית והיא עכשיו דוברת עברית ואנגלית
אימי גדלה בדירת גג ברמות צהלה, ההורים שלה הגיעו לשם בדיוק לפני מלחמת יום כיפור. לא היה בשכונה כלום רק שדות ושדות מסביב, הם היו שני הבתים הראשונים ברחוב ויסבורג. "אני זוכרת שהיינו משחקים למטה שעות כל השכנים, הילדים של השכונה."
האירוע הכי זכור לאימי הוא פרוץ המלחמה (מלחמת יום כיפור) "רצנו כולנו למקלט החדש, זה היה מפחיד. היינו צריכים לכבות את האורות בבית בזמן אזעקה. כל הזמן הקשיבו לחדשות בטלויזיה, שנים אח"כ האמנתי שחדשות זה דבר שקשור למלחמה."
המאכלים שאימי היתה אוכלת בבית שניצל ופסטה כמו כולם.
החג שהכי זכור לאימי הוא יום כיפור של שנת 73 הוא הזכור לי ביותר.
המטלות של אימי היו די פשוטות לא היו לה חובות ומטלות ספציפיות רק שאמא שלה נהגה לשון בצהריים כשחזרה מעבודתה כמורה ובין 2-4 היא ביקשה שהילדים והשכנים יהיו בשקט..
אימי למדה בבית הספר היסודי בצהלה ובתיכון למדתי בעירוני י"ד במגמה ביולוגית, רציתי להיות וטרינרית.
מה שאימי שאומרת שלא קיים יותר הם מישחקי השכונה והיא די רוצה שזה יחזור לרחובות משחקי השכונה כבר לא קיימים היום, 7 אבנים, מחניים..
, אימי לא עשתה מעשי קונדס אבל כל חייה רצתה שתהיה לה חיית מחמד ובגלל אלרגיה לפרווה הוריה לא אפשרו לה, אז היא גידלתה צב בשם צבית ויום אחד היא התייבשה ומתה.. בשנה מאוחרת יותר היא הביאה לאמא שלה כלב ליומולדת 40.. "נאלצתי להחזיר אותו מיד".. סבתא שלי מאד אוהבת בעלי חיים וכשאימי עזבה את הבית לצבא היא התחילה לגדל כלבים.
, מערכת היחסים שלה היתה טובה מאד עם הוריה.
בילדותה מערכת היחסים שלה עם אחיה היתה בעייתית, אחיה ואחותה היו בקשר טוב.. היא לא הייתה איתם בקשר קרוב, דבר שהשתנה עם עזיבתה את הבית. היום אחותה היא החברה הטובה שלה וגם היחסים עם אחיה קרובים.
בתקופת ילדות שלה לא היה מחשב או טלפון סלולרי, היית מאמין במקום זה קראנו ספרים והם ושיחקו הרבה בחוץ.
"המורה שלי נראתה קצת מפחיד, אישה מבוגרת וקשוחה, יום אחד היא חלתה ובאנו לבקר אותה בבית. היא כיבדה אותנו בתפוזי דם שמעולם לא ראיתי, היא היתה מאד נחמדה ומאז הפסקתי לחשוש מפניה."
הייתי תלמידה טובה אבל לא תמיד הכנתי את שיעורי הבית שלי, לפעמים קראתי אותם למורה ממחברת ריקה.
היה לי שכן שגדלנו ביחד מהבית הצמוד. שמו היה רון טל, הוא דאג ללוות אותי כל יום מבית ספר שהיה רחוק עד הבית. בגיל 21 הוא נהרג בעזה, רגע לפני השחרור שלו.
"גדלתי בצופים והייתי מדריכה דבר שעיצב את אישיותי והשפיע עלי מאד. חוץ מזה רקדתי, ציירתי (התמונה שציירתי ערב הסכם השלום עם מצריים התפרסמה בתערוכה בארץ ובארצות הברית). למדתי קראטה.. בעיקר איך לברוח.
קראתי כל דבר שזז, הייתה לנו ספרייה ניידת אוטובוס שבתוכו היו ספרים וכל שבוע הייתי מחליפה 2-3 ספרים. אהבתי את הספרים של אניד בלייטון.
כשהיו נושאים מעוררי מחלוקת ביני לבין הורי הייתי בוכה בשיחות עם אבי שמצא פתרון יצירתי, הוא היה כותב לי מכתבים ומשאיר לי אותם על השולחן בבוקר ואני הייתי עונה עליהם ונותנת לו אותם בערב".
אימי שמעה בעיקר מוזיקה של שנות השבעים..
כשהייתה בצופים הייתה בהנהגה הצעירה והיה משאל עם הראשון בתנועה שענה לשאלה האם להקים שבט צופים באלפי מנשה שהיתה על הגבול של הקו הירוק. ההנהגה היתה נגד אבל הרוב של החניכים והמדריכים היו בעד. אז אימי למדת מהי דמוקרטיה.
"רציתי להיות וטרינרית אבל אני אלרגית לפרוות בעלי חיים, רציתי להיות מעצבת אופנה אז למדתי בשנקר אחרי הלימודים וגיליתי שזה לא בשבילי.."
בזמן הצבא הלכה אימי לנחל ובמסגרת הנחל חזרה לרכז הדרכה בצופים, היא גרה בקומונה והדריכה בשבט אביב ברמת אביב. "כשיצאתי לטיולי חנוכה פגשתי את אביך שחזר מארצות הברית להדריך בצופי ים.. אבא שלך שלח את דוד שלך רן להפיל את האוהל שלי ושל החניכים שלי.. כך נפגשנו".
"אחיך היו גדולים כבר שהחלטנו להרחיב את המשפחה.. חשבתי שאולי הפעם תהיה לי בת.. איזה מזל שנולדת אתה. החזרת לנו את הגיבוש למשפחה.. ממשפחה שכל אחד היה בעיסוקו חזרנו והתגבשנו סביבך"
הטיפ לחיים של אמא שלי הוא : תמיד להסתכל על החצי כוס המלאה
והדבר המגניב שהיא עשתה ובעצם עשינו ביחד שה לצעוד ליד דובים בשמורת דובים באלסקה..וא"ח לראות אותם דגים דגי סלמון בנהר
אימא שלי חושבת שאנחנו דומים בעיקר בחיבה לשינה..